16 אפריל 2011

פוסט אורח: הקוטרית – הצד שלה

נכתב ע"י הקוטרית בתגובה לפוסט "הקוטרית"

בתחילתה של חופשת הלידה הראשונה מצאנו את עצמנו כמה אמהות לא קשורות מסתובבות ביחד עם עגלות. יום אחד הסתובבתי לבד ברחוב ופגשתי אותה. כבר הכרנו בעבר אבל זה היה קצר.
״מה את עושה?״
״מחכה לשעת האמבטיה״
״מתאים לך טיול?״
״למה לא״...
הייתי המומה. האמא הזאת היתה כל כך זורמת וקלילה. 
האמהות האחרות נלחצו. "מה פתאום אמא חדשה?" "יש מספיק, לא תודה!!!" למזלי כבר לפגישה הראשונה בגינה היא הביאה נשיקות מתוקות עטופות בקפידה. ככה סתם, כדי לרכך את המכה.
ליציאה הראשונה היא הגיעה בשמלת שיפון כחולה מרהיבה. האחרות התאהבו ומכאן יצאנו למסע. מסע של חברות מיוחדת במינה. 

פתאום מצאנו את עצמנו בתקופה לא פשוטה. הזאטוטים בדיוק למדו לרוץ ואנחנו כבר עם עוד בטן בחוץ. 
אני לא יודעת למי היה יותר קשה. לי עם ההורמונים או להן איתי...
לא עבר זמן רב וקיבלתי את שמי החדש. הקוטרית. 
האמת היא שאין לי מושג על שום מה ולמה. מה כבר עשיתי? 
קצת התלוננתי? קצת רטנתי? 
מה הכי מדהים? ככל שיותר קיטרתי הן יותר צחקו. אפילו כשצרחתי על המלצר ההוא הן השתוללו מצחוק. עד היום אני לא יודעת מה הוא היה יותר: מעצבן או מסכן. בכלל לא היה לו מושג שבעוד חמש שעות יהיה לי עוד בן...

חיכיתי שיתעוררו ובישרתי שתשעת החודשים הארוכים ועוד קצת הגיעו לקיצם. הן נשמו לרווחה. 

כעבור שעתיים היא התייצבה ושמיכה כחולה מהממת באמתחתה. ״אל תדאגי" אמרה "תפרתי אחרי הלידה...״ ״מה? על הבוקר? השתגעת???״ ״כן. אמרת שאת לא מכינה לו כלום מראש... בגלל זה הגעתי רק עכשיו...״

כזאת היא. לא סתם יצירתית וכשרונית. היא מא-ממת אמיתית. היא באש ובמים. היא עד השמיים.  

שבוע עבר. היא התקשרה ואמרה שדי. הסתיימה תקופת החסד. אוטוטו מסתיימת החופשה שלה וחייבים להספיק המון... לא היתה ברירה. ארזתי תינוק בשמיכה חדשה ויצאנו. 

בדרכנו נתקלנו בארגונית לשידת החתלה הורסת. נו, כזאת ששמים בה את החיתולים, הקרמים ושאר הפיצ'פקעס. מא-ממת!!!
״תעצרי אותי!״ התחננתי.
״תעצרי!" פקדה, ואז תהתה: "למה בעצם?״
״כי זה עולה מאתיים שקל ואני לא באמת צריכה את זה?״
״ממתי זו סיבה?״ מעצבנת!
״אני לא צריכה את זה. די.״
״טוב נו... אז אולי אני צריכה את זה?... כן... בטח שאני צריכה את זה!״
״מה פיתום??? אין לך ביכלל שידת החתלה...״
״אה, לא בשבילי. זה בשביל אריקה (המטפלת מהפעוטון)...״
״מה? לא נראה לי... זה יקר מדי וכבד מכדי לסחוב יום יום ולא פרקטי ביכלל״
״אבל זה יפה״
״לא! זו שטות גמורה! אני לא מרשה! תעזבי את האירגונית או שאני מתקשרת לניר...״ איימתי. לא היתה ברירה.
יצאנו מהחנות והאמנתי שבזה הסתיים הדיון. כעבור מספר ימים היא הופיעה עם סלסילה מטופשת תלויה לה על היד. בפנים היה כל הציוד לתינוקת. היא היתה כל כך מרוצה, ואני, קוטרית מסורה, הייתי חייבת להביע מחאה.
השיא הגיע למחרת כשבעלה הופיע בגינה המסריחה עם שני קטנטנים וסלסילה. לא משנה מה היא עושה, הוא תמיד משתף פעולה. פעם אפילו התחפש לפרה...




נכתב ע"י הקוטרית בתגובה לפוסט "הקוטרית"

15 תגובות:

  1. כידוע לכן, לכל סיפור יש שלושה צדדים: שלך, שלה והאמת...
    מכיוון שאת הצד שלה ואת הצד שלך כבר שמענו, הגיע הזמן לאמת, לא?

    נהניתי, תמשיכו לכתוב.
    חג שמח,
    יעל.

    השבמחק
  2. מתי יהיה "הבלוג של הקוטרית"??!!
    איזה מזל יש לי עם החברות שלי, גם כשהיא מקטרת היא מדהימה!!!!

    השבמחק
  3. אויש... הפוסט הזה נגמר הרבה יותר מדי מהר...
    בהכירי מעט מהקוטרית, אני יכולה להעיד (בקטנה) שאת מותק.
    מכן - הסלסלה מדהימה, והשמיכה מאממת... אבל הקלילות שלכן - מושלמת!

    חג שמח!!!

    השבמחק
  4. הפעם אני אקח סיכון ואהיה בעד הקוטרית...

    חג שמח!

    אבו על הירח

    השבמחק
  5. אוי את מצחיקה אותי!
    והכל טצלך נראה כ"כ טוב.
    אני מקנאה :)

    השבמחק
  6. איזה מתוקות אתן...
    השמיכה מהממת ממש!!!
    והנשיקות , איך היא הדביקה את העיגולים הכסופים האלה?? אחרי האפיה? לפניה?
    חג שמח לשתיכן :)

    השבמחק
  7. חתולי - לפני האפיה.
    אבו - אתה מפוטר!!

    חג שמייח :)

    השבמחק
  8. אבו, תשמע לי, אל תתייחס.

    אני פיטרתי אותה מלא פעמים והיא אף פעם לא הלכה...
    ;)

    חג שמח ושקט :)

    השבמחק
  9. שרית-פטלית,
    ככה? אחרי כל מה שעשיתי למענך? ;-)
    ד"ש עם מקרון צרפתי (או עם שוקולד איטלקי)

    אבו

    נ.ב. קוטרית- תודה על ההגנה...:-)

    השבמחק
  10. אני מסכימה עם הנאמר , היה קצר מדיי הפעם ...
    מחכה לפוסט הבא :-)

    השבמחק
  11. זה כאילו מפסיק באמצע .סיפור מצחיק

    השבמחק
  12. חייבת לראות את השמיכה המהממת הזאת בשלמותה, תצרפי עוד תמונה :-) PLEASE....

    השבמחק
  13. אנונימית,
    בבקשה, פה:
    http://www.misspetel.com/DSC_0317-1.JPG

    השבמחק
  14. אני חושבת שהתחושה שאת משאירה אצל הקוראים, כאילו אין את הסגירה המלאה של הפוסט שלך, מציבה מנגד סקרנות שמתחברת לכתיבה היפה שלך. תמשיכי לכתוב לנו :)

    השבמחק
  15. את יכולה לפרסם הדרכה איך עושים שמיכה כזאת מאיפה קונים את המילוי לשמיכה?

    השבמחק