17 פברואר 2011

מסיבת רווקות

הכרנו בשלהי החופש הגדול, רגע לפני שעליתי לכיתה ח' והוא ל-ט'. עד סוף החופש היינו נפגשים על הברזלים ומקשקשים שעות ארוכות על דברים ברומו של עולם. בכל זאת – לא קל לנהל את העולם ממרומי גיל 15 המופלג - להשאר מעודכנים בכל השירים החדשים שהוציאו קווין ומדונה וגם לנהל חיי חברה תוססים. בערב הוא היה מרכיב אותי באופניים חזרה הביתה ובמוצאי שבת היינו נפגשים בפיצריה היחידה שהייתה פתוחה, למשולש עם זיתים ומילקשייק תות. אז עוד לא ידענו מה זה דיאט קולה. עוד לא היה לנו צורך לדעת...
החבר הראשון שלי.
בסוף החופש הוא עזב לפנימייה צבאית בעיר הצפונית ואני נותרתי אי שם בדרום הקרוב, שוקעת בעוד שנת לימודים משעממת, חברות, בילויים...
מהקיץ ההוא נשאר רק זכרון מתוק.
15 שנים עברו, מים רבים זרמו. בעיצומם של מבחני הסמסטר באוניברסיטה כבר גרתי בתל אביב.
יצאתי להתאוורר לרגע בחוץ ושם בכיכר פגשתי אותו שוב. מטייל עם כלב. שבועיים אחר כך הוא פינה לי מדף בארון, אחרי חודש עברתי לגור איתו, שנה לאחר מכן התחתנו.
מסיבת רווקות לא הייתה לי, ולפני זה גם אף פעם לא השתתפתי באחת כזו.
מזל שלא. ככה לא ידעתי מה אני מפסידה...
ואז היא הגיעה בדלת האחורית.
הצעתי לעזור לחברה שמארגנת מסיבה לחברה...
לא יודעת מה חשבתי לעצמי, אבל עם הזמן עוד חברות של חברות התחתנו, ומצאתי את עצמי משתתפת בעוד ועוד מסיבות, ולאט לאט הבנתי שמצאתי את ייעודי! זה מה שאני רוצה לעשות - מה שנקרא אוכל בנות. מאפים חמודים מבוססי ירקות. קינוחים קטנים ואסטטיים ושולחנות רומנטיים.
לכל מסיבה יש את הקונספט שלה - קבלו את הורודה, הראשונה בסדרה.