09 יוני 2012

אני? צנצנת?

ההיא שולחת לי הודעות בסגנון ״תפני זמן, צריך לעצב צנצנות, לצלם אותן ואז גם לכתוב על זה משהו״.
מה? למה??? אוף, מה לעזאזל היא רוצה ממני? כמה אפשר לעצב צנצנות? צנצנת לריבות, צנצנת לעוגיות, צנצנת לשטויות… אולי תעשי גם ממני צנצנת? בינינו, אין דבר שבא לי לעשות יותר כרגע, מלשבת על איזה מדף ולא לעשות כלום…



לפוסט המלא בבלינג-בלינג



06 יוני 2012

אפטר פארטי




היה מהמם! שיחקת אותה!

באמת? נהנתם?
אפילו לא לשניה.
מה? למה?
ת'כלס, ההפקות שלך מזמן הפכו לאכזבה אחת גדולה. תמיד אני מגיעה מלאת ציפיות, מרעיבה את עצמי 3 ימים לפני, מוכנה יותר מתמיד...
איך שאני מגיעה, כמו פולניה טובה אני מעמיסה צלחות לילדים כל טוב, לא חוסכת בפינוקים – בכל זאת, אני יודעת שהשקעת, לא הייתי רוצה לאכזב אותך...
הקטנים מתיישבים לאכול ואז מגיע רגע האמת – אני מסדרת לעצמי צלחת יפה יפה ואיך שאני מגיעה עם הצלחת שלי שני המנוולים כבר סיימו לאכול ופונים כל אחד לכיוון אחר ואני מוצאת את עצמי רצה עם צלחת עמוסה בכל רחבי הפארק, נחנקת בניסיון לבלוע משהו תוך צרחות "איתי תעצור, לא לנ-ה-ר!!!..."
די! לא רוצה יותר מסיבות לילדים. רוצה אירוע שווה רק למבוגרים. 
אין לי כח. קחי, תכיני לבד.
כן, ממש...

אז איך מכינים עוגיות עם כתמים של פרה:
החומרים הדרושים - 
עוגיות - כאן השתמשתי באוריאו פאדג' שוקולד. גם עוגיות יבשות אחרות יעבדו טוב, בתנאי שיש להן לפחות צד אחד שטוח.
דף אכיל מודפס
חותכן עוגיות בגודל מתאים





בשלב הראשון קורצים מהדף עיגולים באמצעות החותכן. אפשר להשתמש גם בפאנצ'ים לנייר, או פשוט לגזור במספריים.


מדביקים את העיגול לצד השטוח של העוגיה. אפשר באמצעות רויאל אייסינג, או במקרה הזה פשוט עם מעט מים. ממש ממש מעט, אחרת הצבע ימרח. בעוגיות יבשות ללא ציפוי שוקולד - רק עם רויאל.


זה הכל!


אפשר גם לתקוע בכל עוגיה מקל סוכריה


איך משיגים דף אכיל שכזה? במותק בוטיק סוכר.
ובכלל - לא חייבים כתמי פרה. יש דפים מוכנים במגוון דוגמאות, או שתוכלו להדפיס כל העולה על רוחכם. שולחים למותק במייל קובץ להדפסה ומקבלים דף אכיל מדוגם. אפשר להכין לבד, אפשר לסרוק דפים מדוגמים אהובים, אפשר להדפיס לוגו, תמונות של הילדים, ציורים...
אה כן, ויש גם אוריאו בציפוי לבן!


ועוד הצעת הגשה:

מתנות סופשנה? מתנות לאורחים בתום ארוע? קדימה, צאו לקשט עוגיות!




04 יוני 2012

4

שומעת?
נו?
הלכתי עם הילד לקנות לו נעליים. פשוט נמאס לי לקנות לו לבד ואז ללכת להחליף מידה.
אז הוא מדד באפור, ועל המדף היה בדיוק אותו אחד בתכלת. בלי להתבלבל הוא אמר לי "אמא, אני רוצה את התכלת".
"אבל תכלת זה של בנות"
"לא, תכלת זה לא של בנות"
"אבל תכלת זה מתלכלך"
"אני לא אלכלך"
"טוב, בוא ניקח את האפור ונרוץ מהר לחנות בחוץ לקנות איזה ספיידרמן, מה אתה אומר?"
ואז שילמתי מחיר של כמעט עוד זוג נעליים על דמות ספיידרמן מיותרת בשביל שישכח מהנעליים התכולות.
למחרת בבוקר נועלים נעליים חדשות, פתאום הוא אומר לי " אבל אמא, אמרתי לך שאני רוצה את התכלת!"
נו באמת, תיכף הוא יגיד גם שהוא לא רוצה פרות ביומולדת שלו!!!
"פרות? מה הקשר לפרות???"
"מה זתו'מרת מה הקשר לפרות? חג שבועות אולי???"

















"אה כן, הסירי דאגה מלבך בעניין רווחת הילד, חגגנו לו בגן מסיבת ספיידרמן מטורפת – נרות ספיידרמן, מפות ספיידרמן, בלוני ספיידרמן, עוגת ספיידרמן והפתעות לילדים בשקית ספיידרמן!"
"עכשיו אני רגועה... דוגרי, איזה קונספט הוא אהב יותר?"
"לא רוצה לדבר על זה..."