23 יולי 2012

ברווזונת בת שנתיים




לפעמים אני שואלת את עצמי לאן נעלמה הפשטות.
עוד הודעה בפייס: "תשרייני את חמישי בערב, יש מכירה."
"איפה הפעם?"
"מה זה משנה?"
אוי הברוך... "נוסעים רחוק, אה?"
"יש מצב..."
נסענו. רחוק. רחוק מתל אביב בכל אופן.  
היו שם נשים. מ-ל-א נשים. בלי גברים. רק נשים. נו בטח, אולי אם היה שם איזה גבר אפשר היה לשמוע את קול ההיגיון.  
אה כן. הוא היה שם. עמד ומכר קשים בשקל... והמון נשים עמדו בתור כדי לקנות חבילות של קשים. קש בשקל...
מצאתי לי כסא נמוך והתמקמתי. צופה מגובה הרצפה על שאון הנשים הרוכשות ולא מאמינה למראה עיני. כמה כבר אפשר לקנות???
ואז היא חזרה. כולה מחוייכת מאוזן לאוזן. כל כך מרוצה מעצמה – כאילו הרגע הצליחה לסגור את עסקת חייה.
"מה כבר קנית?"
"מה כבר לא קנית?"
"את הכל! לא קניתי את הכל! נו באמת, מה קנית?"
"לא חשוב"
"תראי לי"
"עזבי את תצחקי עליי"
"ברור! אני רק רוצה לדעת על מה... מה? מה זה? קנית את הקשים בשקל??? אבל, אבל, למה?..."
"כי לאפרוחה יש יומולדת?"
"תגידי, את באמת מאמינה שזה מה שהילדה שלך תזכור מהיום הולדת שנתיים שלה?..."
"כן. ברור. זה ועוד כמה דברים... ואם היא לא תזכור, אני אדאג שיהיו כמה תמונות שיזכירו לה."




















בשביל מסיבה צהובה מגעגעת שכזו, תצטרכו:
צבע מאכל צהוב לימון
סט חותכני עוגיות - עיגול
תבנית עוגה בצורת קאפקייק
סוכריות מזרה
טושים אכילים - אדום ושחור
סט חותכן וטקסטורה - בלוסום
חותכן קפיץ פרח


קשים מנייר
גרילנדה צהובה מנייר
סכום חד פעמי צהוב
מפיות נייר צהובות


ותודות לליהי היקרה ממותק בוטיק סוכר ולדנה המקסימה מפארטי-סט.



03 יולי 2012

סוסים דוהרים



הקטן היה בן 3 כבר לפני למעלה משנה, ומשום מה קולות הסוסים הדוהרים ממשיכים להדהד באוזניי.
בהתחלה חשבתי שאלה רק קולות הילדים הצוהלים, והנחתי שזה רק עניין של זמן. ואז זה היכה בי  - הקולות שאני שומעת הם כבר לא רק של הילדים, אלה בעיקר אלו של האמהות. האמהות היוצרות.
אז במשך שנה שלמה הוכחתן, במייל אחר מייל, שאתן באמת רוצות את ה"מתכון" הזה, ותודות לאילאיל המדרבנת הנה הוא לפניכן.
ואני תמיד אומרת שאם עוד מישהי עושה את זה הרי זו ההוכחה שאני לא המטורפת היחידה, אז תודה רבה!
איך מכינים סוס על מקל:


החומרים הדרושים
2 פיסות בד בגודל 30x50 ס"מ (בשביל הראש)
4 פיסות בד בגודל 25x25 ס"מ (בשביל הרעמה)
מילוי אקרילן
כפתורים לעיניים
סרטי בד לרתמה
דבק בד

מקל של מטאטא חתוך לאורך מטר
הגזרה - כאן



לוקחים שתי פיסות בד שמתאימות לגודל של הראש, מצמידים אותן אחת לשניה כאשר החלקים המודפסים של הבד פונים אחד כלפי השני, מצמידים את הגזרה ומסמנים מסביב. גוזרים כס"מ רחוק יותר מהסימון.


לוקחים את הבדים של הרעמה, מניחים אותם בערימה, מסמנים מסביב לגזרה והפעם גוזרים בדיוק על הקוים.


מניחים את 4 הבדים של הרעמה בין שני הבדים של הראש, לפי הסימון שבשרטוט, ותופרים על הקוים. משאירים פתח למטה.


הופכים, וגוזרים את הרעמה לרצועות



ממלאים, מדביקים עיניים, מצמידים למקל של מטאטא, רותמים, ויוצאים לרכיבה פרועה ;-)









לא מצליחים להריד את הגזרה? שילחו לי מייל ואשלח אליכם.

01 יולי 2012

הקיץ כאן, והוא דביק במיוחד...


"יא! איזה כיף שסופסוף הגיע הקיץ!"
"התכוונת – איזה סיוט שהגיע הקיץ."
"ממש לא. זה כיף שהימים סופסוף יותר ארוכים, אפשר לבלות עד יותר מאוחר"
"לא שמת לב שגם הילדים הולכים לישון יותר מאוחר???"
"בקטנה. גם סופסוף אפשר לפחות את החלונות לרווחה ולהנות מהאויר הפתוח!"
"אויר פתוח? אויר דביק! אויר דביק מלא יתושים וג'וקים!"
"נו לא נורא. מצאנו אחלה שיטה להיפטר מהם וביעילות שיא: אנחנו שואבים אותם בשואב אבק ידני. לילדים אנחנו מספרים שאנחנו אוספים אותם אחד אחד למקום מרוכז כדי שהם יוכלו להיפגש ולשחק משחקי חברה"
"חולי נפש..."
"די. את סתם מקטרת. קיץ זה מעולה, ים, פירות..."
"ים. איכס ים. מלא חול, מלח, זפת, קרטיבים נוטפים ומדוזות. איכס ים!"
"תגידי, ממתי את הפכת לקוטרית? חשבתי שזה התפקיד שלי"
"מאז שהגיע הקיץ!!!"
"יש לי משהו שירגיע אותך"
"באמת? את יכולה להקדים את החורף? איך אני אוהבת אותך כשאת יצירתית!"
"לא דובי, אין סיכוי שאני חוזרת לבגדים הארוכים והמבאסים... אבל מה דעתך לשדרג לילדים את הים?"
"איך בדיוק?..."
"לא יודעת, את היצירתית, תחשבי על משהו"
"מממ... יצרתית... קשה לי. תדליקי את המזגן, זה בטח יעזור" 
"יצאת מדעתך, הכי כיף פתוח, מזגן עושה קר"
"מזגן מעודד לי את היצרתיות"
"אוקי, אז אל תתני לי להפריע לך, אני אזוז... ניפגש מחר בים? אל תשכחי להביא משו טעים לאכול..."










ואת כל הכחלחל המרענן הזה אפשר למצוא בחלון של מותק - בוטיק סוכר
ובשביל להכין כזה תצטרכו:
חותכן פרח קטן
צנתר כוכב סגור
סט חותכני קפיץ לב
צבע מאכל כחול קרח
מנג'טים - כסף

מאחלת לכם קיץ ממוזג...