08 מאי 2013

מתחברות לשבועות


חברות.
יש לי כמה כאלה.
לפעמים קשה לי להבין איך הן מצליחות לסבול אותי. מה גורם להן לא להחליף את שם הרשומה שלי בסלולרי שלהן ל"לא לענות". מילא, פעם עוד היו מקבלות ממני עוגות, היום - בקושי מתכון...

יש לי חברות מהגן, מבית הספר, מהצבא. יש כאלה שהכרתי באוניברסיטה, במחלקת יולדות, ואת ההיא – ההיא שפגשתי במדרכה. ויש עוד סוג אחד, אחד חדש: הוירטואליות. אלה שמכירים ברשת.

לפעמים, אחת שהייתה וירטואלית הופכת לחברה של ממש. אמיתית!
כזאת בדיוק היא מאיוק.

בהתחלה אני ידעתי מי היא, והיא, ככל הנראה, אפילו לא שמעה עלי. ואז העולם הוירטואלי הפגיש בינינו, ומכאן כל השאר היסטוריה.
בפעם הראשונה שנכנסתי אליה הביתה - לא הצלחתי לדבר.
הרגשתי שנכנסתי פיזית לתוך הפינטרסט. כל מה שנעוץ אצלי בלוחות, נעוץ אצלה בחיים.
הבחורה כל כך מוכשרת שבא לי לבכות.
לבכות!

לקראת שבועות נפגשנו שוב במטרה להחריב את המטבח הפינטרסטי שלה.
רקחנו בארנץ' חגיגי - אני אפיתי והיא עשתה קסמים, במיוחד בשבילכם :).

עכשיו אני רק אורזת לי מזוודה קטנה ואת המשפחה ועוברת לגור בעליית הגג שלה, מתחת לשולחן העבודה.
מי צריך יותר מזה?









את המתכונים לכל היופי הזה אפשר  להוריד, להדפיס ולשמור ישר בתוך קופסת המתכונים, בקובץ שמאיה הכינה, ממש כאן.
ואת הגרפיקה אפשר להוריד בבלוג שלה. אחרי שתסיימו להתעלף ממנו, רוצו להדפיס.

חג שמח!