25 דצמבר 2013

על בנים ועל בנות


בת.
אני רוצה בת.
מה לא ברור? 
בת - אני רוצה ב-ת!!!
כן, כזאת עם צמות וקוקיות וכל השיגעונות. כן, מעצבנת כזאת. 
בדיוק. ככה אני רוצה - בת. 
לא בן. 
לא עוד בן. 
בת!

תבינו, כל החיים שלי גדלתי עם בנים. 3 אחים. בחיי שאני אוהבת אותם, אבל לגיוון קיוויתי לאיזו בת קטנה.
ילדה מתוקה לשחק איתה בבובות ויצירות.

בבכור שמחתי. הייתי מאושרת. בן בכור!
ואז רציתי גם בת. 
נו טוב, שני בנים זה גם לא רע. חברים לתמיד. וכולם גם הבטיחו שהשלישית תהיי בת.
מה רע בשני בנים ובת? להיפך, זה מצויין: הם ישמרו לי על הבת :)
כשקלטתי את הצ'ופצ'יק השלישי, זה שהרופא ניסה להסתיר בסקירה התחלתי להשתולל.
מה כבר ביקשתי? בת??!

אני יודעת, אני יודעת, כולם כל המן אומרים: הכי חשוב זה הבריאות.
והרי הבנים, הם כבר יביאו בנות.
גם כן בנות. בטח יביאו לי פרינססות שטלתניות.

והכי מבאס. לא, באמת, הכי מבאס, זה לבוא אליה ולראות את כל השמלות היפות שהיא תופרת לקטנה שלה. 
את הכובעים המ-א-ממים שהיא סורגת לה. כל אלה שאמורים היו לעבור בטבעיות אליי ועכשיו בטבעיות הם פשוט פוסחים מעליי ועוברים לחברה אחרת, אחת כזאת מעצבנת שנולדה לה בת...
אני נכנסת אליה הביתה ולבי נחמץ לראות את המובייל הורוד הזה. אני גם רוצה כזה. ורוד מתקתק ומאוס.
היא קולטת אותי וישר מבינה, מרגיעה ומבטיחה "אל תדאגי, נכין לך אחד כחול".

הדמעות חונקות לי את הגרון.
לפחות יש לי חברות בנות טובות. ממש טובות.




הוראות הכנה:
החומרים:
מקלות, אפשר מחנויות יצירה ואפשר גם ענפים. אפשר גם חישוק במקום.
חוט שקוף
דבק ג'ל
צורות מנייר בריסטול. אפשר להכין לבד ואפשר לחפש מוכן באטסי.


אם משתמשים במקלות - מצליבים וקושרים.

מדביקים את הצורות על החוט. מורחים פס של דבק על הנייר ומדביקים את החוט. אפשר להדביק שתי צורות זהות משני צידי החוט, אבל לא חייבים. באותו אופן מדביקים כמה צורות לאורך החוט. מכינים חוטים כאלה לפי הצורך.


קושרים את החוטים עם הצורות המודבקות עליהם למקלות (או לחישוק, או לקולב, או למה שבא), ותולים.